אזרחים או תושבים ישראלים שמתחתנים עם זרים או פלסטינים, יכולים לבקש ממשרד הפנים להעניק לבני זוגם אשרה או היתר שיאפשרו להם לחיות עמם בישראל באופן חוקי. האשרה או ההיתר ניתנים בהתאם לנהלי משרד הפנים ולאחר שהמשרד השתכנע שהקשר הזוגי בין השניים הוא כנה ואמיתי, וכי מרכז חייהם המשותף הוא בישראל. כל עוד תנאים אלו ממשיכים להתקיים, בן הזוג הזר או הפלסטיני יכול להמשיך ולקבל אשרה או היתר לשהות בישראל.
אולם מה קורה כאשר מערכת היחסים נגמרת עקב אלימות חלילה מצד בן הזוג הישראלי? באופן עקרוני וכללי, במקרה כזה, כמו גם במקרה של פטירת הישראלי, "פקע" התנאי שהוביל למתן האשרה בישראל ובן הזוג הזר או הפלסטיני צריך לשוב למולדתו. יחד עם זאת, על פי נוהל של משרד הפנים, ישנם מקרים שבהם בן הזוג הזר או הפלסטיני יכול לבקש להישאר בישראל, על אף סיום הזוגיות:
1. אם לבני הזוג יש ילדים משותפים שחיים איתם בישראל, ובן הזוג הזר שהה בישראל ברישיון למשך שנה אחת לפחות, והטענה לאלימות הוכחה באחת הדרכים המפורטות בנוהל.
2. אם לבני הזוג אין ילדים משותפים אך בן הזוג הזר שהה בישראל ברישיון יותר ממחצית מתקופת ההליך המדורג לקבלת מעמד, והטענה לאלימות הוכחה באחת הדרכים המפורטות בנוהל.
המטרה של נוהל זה היא למנוע פגיעה בבן הזוג הזר שכבר העביר את מרכז חייו לישראל והשתקע בה וסבל מאלימות מצד בן זוגו, בכך שיצטרך לשוב למולדתו בניגוד לרצונו. מטרת הנוהל היא גם למנוע מצב שבו בני זוג זרים, ובעיקר נשים, יחששו להתלונן על אלימות מצד בן זוגן הישראלי, מתוך החשש שאשרת השהייה שלהם תבוטל. נשים אלו עלולות אחרת להמשיך ולסבול בתוך מערכת יחסים אלימה ומזיקה, רק משום שהזוגיות היא שמאפשרת את שהייתם בישראל. כפי שקבע בית המשפט העליון, החשש הוא ש:
"קורבנות אלה, או לפחות חלקם, יבחרו, או שמא ייאלצו, לשאת בדממה את סבלם, ולהישאר במערכת יחסים הרסנית ופוגענית מחשש שקיצה יהיה גם קץ שהותם במדינת ישראל." (בר"מ 7938/17 פלונית נ' משרד הפנים (13.9.2018)
חשוב לדעת כי במקרים המתאימים זהו תפקידה של לשכת רשות האוכלוסין להעביר את העניין לבחינה של וועדה מיוחדת, ואסור לה להסתפק בהפניית בן הזוג הזר להגשת בקשה לוועדה. גם אם הוועדה דוחה את הבקשה, ניתן להגיש כנגד החלטה זו עתירה לבית המשפט.
אם הינך שוהה בישראל כדין ונפרדת מבן/ת זוגך כתוצאה מאלימות חלילה, יש מה לעשות! פנה/י עוד היום למשרדנו ונשמח לסייע בהסדרת המעמד בישראל.