סיפורי ההצלחה
משרד הפנים סגר תיק איחוד משפחות של זוג נשוי כי הזרה שהתה 7 חודשים מהשנה בחו"ל- בעקבות ערר פנימי ההחלטה בוטלה
הזוג היו בהליך 3 שנים והזרה החזיקה בויזת ב/1 (עבודה). לאחר שנישאו והגישו בקשה לשדרוג מעמדה לאשרת א/5 ותעודת זהות, משרד הפנים החליט לסגור את התיק לחלוטין והורה לבת הזוג הזרה לצאת מהארץ באופן מיידי. זאת, משום שבשנה החולפת היא שהתה 7 חודשים בחו"ל. עו"ד מיכל לופט מיד הגישה ערר פנימי בו הסבירה את מטרת הנסיעות ונחיצותן, ותוך שבועיים המשרד הודיע על ביטול החלטתו ומתן תעודת זהות ואשרת א/5 לבת הזוג.
מ' המתין כמעט שנה להארכת רישיון ה-א/5 שלו- חודש וחצי לאחר שעו"ד לופט עתרה לבית המשפט, הרישיון חודש
הלקוח קיבל את הרישיון במסגרת עתירה שהגיש לבית המשפט, וכאשר פנה למשרד הפנים לחדש אותו לשנה נוספת, המשרד עיכב את בקשתו במשך חודשים ולא מסר לו תשובה. גם פניותיה של עו"ד לופט למשרד הפנים לא הואילו ולכן נעשתה פנייה חוזרת לבית המשפט המחוזי. כחודש וחצי לאחר מכן, הרישיון חודש לשנה נוספת וכל הזכויות של מ' הושבו לו.
משרד הפנים דרש את יציאתה של אזרחית גרמניה מישראל בזמן שהייתה בהיריון מאזרח ישראלי- בעקבות ערר ההחלטה בוטלה והיא קיבלה מעמד בישראל
הזוג הגישו בקשה לאיחוד משפחות בישראל בזמן שבת הזוג הייתה בהיריון אולם משרד הפנים סירב לטפל בבקשה משום שבת הזוג הייתה לפני כן בקשר זוגי עם ישראלי אחר. בניגוד לנהלים, משרד הפנים דרש את יציאתה מהארץ. עו"ד מיכל לופט הגישה ערר לבית הדין ומיד קיבלה צו ביניים שהותיר את בת הזוג בארץ. לאחר דיון בערר, משרד הפנים הסכים לבטל את ההחלטה ולבחון מחדש את בקשת הזוג. לאחר מכן נערך לזוג ראיון והבקשה אושרה.
לאחר בדיקות דנ"א בישראל, אוסטרליה ונורבגיה- אושרה בקשת עלייה של לקוח המשרד
הלקוח נולד בארה"ב לאב יהודי ולאם אזרחית נורבגיה, אולם האב לא נרשם כאביו בתעודת הלידה ולשניים לא היה קשר. בבגרותו, נוצר קשר בין השניים והלקוח ביקש לעשות עלייה לישראל. בסיועה של עו"ד מיכל לופט, הוגשה תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה במסגרתה נבדקו הלקוח והוריו – אחד באוסטרליה, אחת בנורבגיה ואחד בישראל. לאחר קבלת הדגימות וביצוע הבדיקה, בית המשפט הכיר בכך שהאב היהודי הוא אביו של הלקוח. על בסיס פסק הדין הוגשה למשרד הפנים בקשת עלייה, וזו אושרה והלקוח קיבל אזרחות ישראלית.
אחרי שנדחו שלוש בקשות קודמות, בקשתה של תושבת קבע לרישום ילדיה הקטנים שנולדו בישראל, אושרה
התושבת מתגוררת במזרח ירושלים וילדה בירושלים את שלושת ילדיה הקטנים. לאחר כל לידה היא פנתה למשרד הפנים במזרח ירושלים וביקשה לרשום את ילדה ולהעניק לו מעמד של תושבות קבע, אולם בקשותיה נדחו בטענה שלא הוכח שמרכז חייה בירושלים. הילדים גדלו וגדלו ללא שום מעמד מוסדר בישראל. לפני שהתייאשה כמעט לחלוטין, התושבת פנתה לעו"ד מיכל לופט וביחד הגשנו בקשה נוספת לרישום שלושת הילדים. הפעם הבקשה אושרה והילדים קיבלו מעמד. לאחר מכן, הוגשה ואושרה גם בקשה לאיחוד משפחות לבן זוגה של התושבת, שנדחתה גם היא בעבר בטענה להעדר מרכז חיים.
זוג נשוי חיכה שלוש שנים לתשובה בבקשתו לאיחוד משפחות- כחודשיים לאחר שפנו לעו"ד מיכל לופט, הבקשה אושרה
הזוג הגישו בקשה בעצמם וללא עו"ד בשנת 2020, והמתינו בסבלנות לשמוע ממשרד הפנים. בסוף שנת 2023 הם פנו לעו"ד לופט מיואשים וביקשו את עזרתה בבירור מה קרה לבקשתם. עו"ד לופט מיד פנתה למשרד הפנים והתברר כי הבקשה אכן לא טופלה משך כל הזמן הזה. בעקבות הפנייה, משרד הפנים זימן את הזוג לראיון זוגי ולאחריו אישר את הבקשה והעניק היתר איחוד משפחות לבן הזוג.
משרד הפנים שלח לזוג במייל הודעה על סגירת בקשת איחוד המשפחות שלהם; בעקבות ערר פנימי שהגישה עו"ד לופט, הבקשה נפתחה מחדש ונדונה
הזוג, ישראלית ואזרח ברזיל, שעלו ביחד מברזיל ולהם 2 ילדים, הגישו את הבקשה בעצמם וללא עו"ד. בניגוד לנהליו, משרד הפנים מסר להם בהודעת מייל שהבקשה נסגרה עקב חוסר במסמכים והורה לבן הזוג לצאת מהארץ באופן מיידי. בעקבות ערר דחוף שהגישה עו"ד מיכל לופט, הבקשה לא נסגרה ומשרד הפנים בחן אותה ולאחר מכן העניק לבן הזוג ויזת שהייה מסוג ב/1 לתחילת ההליך.
משרד הפנים דרש לקבל תעודה מחו"ל שאינה קיימת כתנאי לשדרוג מעמדה של בת זוג זרה של ישראלי; בעקבות התערבותה של עו"ד מיכל לופט, הדרישה הוסרה ובת הזוג הזרה קיבלה תעודת זהות
לשכת תל אביב של משרד הפנים דרשה שבת הזוג, אזרחית אמריקאית ויפנית, תציג תעודה רשמית מארה"ב שמאשרת שהיא נישאה לבן זוגה הישראלי. זאת, על אף שידוע שארה"ב אינה מנפיקה תעודות לגבי נישואיהם של אזרחים מחוץ למדינה ועל אף שלשכות אחרות אינן דורשות זאת. לאחר התערבותה של עו"ד מיכל לופט מול מנהלת הלשכה, הדרישה נבחנה בשנית ובהמשך הוסרה, ובת הזוג קיבלה תעודת זהות ישראלית.
משרד הפנים הורה לאזרחית זרה, אם לשני קטינים ישראלים, לעזוב את הארץ בעקבות פרידתה מהאב הישראלי- בעקבות בקשה הומניטארית ההחלטה בוטלה והיא תוכל להמשיך לגור בארץ.
בני הזוג נפרדו לאחר כ-10 שנים, במהלכן נולדו להם שני קטינים אזרחים ישראלים. מיד לאחר הפרידה משרד הפנים ביטל את רישיון הישיבה של הלקוחה ודרש שתצא מהארץ, למרות שהיא מגדלת את שני הילדים הקטנים. עו"ד מיכל לופט מיד הגישה ערר למשרד הפנים ובקשה הומניטארית ולבסוף הבקשה אושרה והרישיון הושב ללקוחה.
אחרי 20 שנה מאז עלתה לישראל, משרד הפנים סירב לחדש את דרכונה של אזרחית ישראלית ודרש ממנה להוכיח שהיא אכן יהודייה- בעקבות עתירה ההחלטה בוטלה
בהליך סטנדרטי של חידוש דרכון, משרד הפנים דרש מהאזרחית להציג מסמכים רבים הקשורים ליהדותה ולעלייתה לארץ לפני 20 שנה וסירב לחדש את הדרכון. עו"ד מיכל לופט הגישה נגד ההחלטה ערר אולם משרד הפנים סירב לשנות את דעתו. רק לאחר שהוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי, משרד הפנים חזר בו מהחלטתו, חידש ללקוחה את הדרכון והתחייב שלא לפתוח מחדש את נושא עלייתה. המדינה חויבה לשלם ללקוחה 15,000 ₪ הוצאות.
משרד הפנים סירב לאשר בקשת התאזרחות לשתי אחיות תושבות קבע בטענה שהן עודן רשומות כתושבות פלסטיניות- בעקבות עתירה ההחלטה בוטלה.
מדובר בתושבות קבע שנולדו בשטחים הפלסטינים ועברו עם הוריהן לישראל לפני 20 שנה באישור משרד הביטחון. לאחר שנכנסו לישראל קיבלו מעמד של תושבות קבע, גדלו, למדו ותרמו למדינת ישראל. כשהגישו בקשה להתאזרחות, בקשתן סורבה בטענה שהן עדיין רשומות כפלסטיניות. משרד הפנים דחה ערר שהגישה עו"ד מיכל לופט אולם לאחר שהוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי, המשרד הסכים להעניק ללקוחות אזרחות ישראלית. המדינה חויבה לשלם ללקוחות 7,500 ש"ח הוצאות משפט.
עולה חדשה נרשמה במרשם האוכלוסין כ"נשואה" למרות שהייתה "רווקה" ומשרד הפנים סירב לתקן את הרישום- בעקבות עתירה הרישום תוקן.
עם עלייתה לארץ הלקוחה הבחינה שהיא נרשמה בתעודת הזהות כ"נשואה" על אף שהיא רווקה. משרד הפנים דרש ממנה להוכיח שהיא רווקה וסירב לתקן את המרשם. פניותיה של עו"ד לופט למשרד הפנים לא הועילו ולפיכך הוגשה עתירה דחופה לבית המשפט המחוזי. שבועיים לאחר הגשת העתירה קבע בית המשפט כי יבוצע תיקון מיידי במרשם.
משרד הפנים ביטל את רישיונו הארעי של אזרח ברזיל שחי בישראל מגיל 4- בעקבות ערר פנימי ההחלטה בוטלה והרישיון הושב
האזרח הגיע לישראל בתור ילד קטן, יחד עם הוריו, המכהנים בישראל כאנשי דת. בהגיעו לגיל 18 קיבל רישיון לישיבה ארעית (א/5) והמשיך לחיות ולתרום למדינה. למרות זאת, בחלוף 4 שנים, משרד הפנים החליט לבטל את הרישיון ודרש שהלקוח יעזוב את הארץ. עו"ד לופט הגישה ערר למשרד הפנים ודרשה את שינוי ההחלטה. הערר התקבל ורישיונו של הלקוח הושב לו.
בעקבות ערר הוסרה התנגדות ביטחונית לבקשת איחוד משפחות והבקשה אושרה
בקשתה של אזרחית ישראלית לאיחוד משפחות עם בן זוגה הפלסטיני נדחתה בטענה שגיסו (בעלה של אחותו) בעל עבר ביטחוני. משרד הפנים דחה את הבקשה ללא שימוע וזאת בניגוד לנהלים. בעקבות פנייה של עו"ד מיכל לופט נערך לזוג שימוע בכתב אולם גם לאחר מכן משרד הפנים עמד על סירובו. עו"ד לופט הגישה ערר לבית הדין וטענה שהמידע אינו קשור ללקוח ואין זה הוגן לפגוע בזכותו לחיי משפחה עקב מידע זה. בעקבות הערר משרד הפנים הודיע כי ההתנגדות הביטחונית הוסרה ובקשת הזוג לאיחוד משפחות אושרה.
בעקבות ערר לבית הדין בוטלה החלטת משרד הפנים לשלול את אישור איחוד המשפחות של לקוח המשרד, אותו הוא מחזיק מזה 14 שנים
הלקוח, בן זוג פלסטיני של אזרחית ישראלית ואב ל-2 קטינים ישראלים, ביקש לשדרג את מעמדו ולקבל רישיון לישיבה ארעית. בעקבות הבקשה נערך לזוג ראיון ראשון מזה 14 שנים ולאחר הראיון הוחלט שלא לשדרג את מעמדו ואף לבטל את האישור שהיה לו. בעקבות ערר שהגישה עו"ד מיכל לופט לבית הדין לעררים, החלטה בוטלה ומשרד הפנים נדרש לקיים ראיון נוסף ובחינה מחודשת של בקשת הלקוח. לאחר ראיון נוסף, הבקשה אושרה והלקוח קיבל תעודת זהות ישראלית.
בגיל 79 אזרחית בריטניה עשתה עלייה לישראל לאחר שהוכיחה שאביה היה יהודי באמצעות בדיקות ד.נ.א עם אחייניה
משרד עו"ד מיכל לופט סייע לאזרחית בריטניה בתיק עלייה מורכב, שבשל גילה המבוגר כלל הגשת תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה וביצוע בדיקות ד.נ.א עם אחייניה למחצה של הלקוחה, חלקם מתגוררים בחו"ל וחלקם בארץ. הבדיקות הוכיחו כי אביה של הלקוחה (וסבם של האחיינים) היה אדם יהודי, ועל בסיס זה משרד הפנים אישר את עלייתה לישראל והעניק לה אזרחות.
כניסתה של עיתונאית סורבה בנתב"ג מטעמים ביטחוניים- בעקבות ערר לבית הדין לעררים הוסרה ההתנגדות הביטחונית וכניסתה אושרה
העיתונאית, אזרחית אמריקאית, שנכנסה בעבר לישראל ללא בעיות, הגיעה לארץ עם צוות צילום ורק כניסתה סורבה, בטענה להתנגדות ביטחונית. בעקבות ערר שהגישה עו"ד מיכל לופט, הוסרה ההתנגדות הביטחונית והוסכם על אישור כניסתה העתידית.
משרד הפנים דחה בקשה לאיחוד משפחות בשל מידע פלילי שלא היה עדכני - בעקבות ערר ההחלטה בוטלה
משרד הפנים דחה בקשתה של אזרחית ישראלית לאיחוד משפחות עם בן זוגה הפלסטיני בטענה שיש לו תיק פלילי פתוח. למרות שהזוג הכחיש זאת, משרד הפנים לא בדק את הנושא בשנית מול המשטרה ודחה את הבקשה. בעקבות ערר שהגישה עו"ד מיכל לופט לבית הדין לעררים, ובמהלך דיון שהתקיים, המדינה הודתה בטעותה וחויבה להמשיך ולבחון את בקשת הזוג. משרד הפנים נדרש לשלם ללקוחות 2,500 ₪ הוצאות.
בעקבות עתירה מנהלית המתפ"ש אישר את כניסתם של זרים לגדה המערבית לביקור משפחתי ופרסם נוהל בנושא כניסת זרים לגדה בתקופת משבר הקורונה
במשך חודשים המתפ"ש לא השיב לבקשה שהגיש משרד עו"ד מיכל לופט להכניס אזרחי גרמניה לביקור משפחתם בגדה המערבית. כמו כן, הוא נמנע מלפרסם נוהל לגבי כניסת זרים לגד בתקופת משבר הקורונה ולפיכך לא היה ברור מהם הקריטריונים לאישור הבקשות ומסגרת הזמנים לטיפול. רק לאחר שהוגשה עתירה מנהלית בנושא לבית המשפט המחוזי, המתפ"ש הודיע שבקשת הזרים להיכנס אושרה ופרסם נוהל בנושא.
בעקבות ערר לבית הדין לעררים משרד הפנים חזר בו מהחלטה לבטל רישיון ישיבה בישראל מטעמים הומניטאריים
ההחלטה לבטל את הרישיון התקבלה בהליך לא תקין, ואף לא הייתה מבוססת כלל. זמן קצר לאחר הגשת הערר, משרד הפנים הודה כי נפלה טעות בתיק והורה להשיב את התיק לבחינה מחודשת. כנגד משרד הפנים הוטלו 3500 ₪ הוצאות.
החזרת רישיון שהייה בישראל לאישה זרה כדי שתוכל לחיות עם ילדיה בישראל
בזכות עבודתה של עו"ד מיכל לופט, הוחזר רישיון שהייה בישראל לאישה זרה שהייתה נשואה לישראלי והתגרשה ממנו. בעקבות הגירושין נלקח ממנה הרישיון. משום שלשניים היו ילדים קטנים שהם אזרחים ישראלים, עו"ד לופט הגישה בקשה הומניטארית להשבת רישיונה של האישה, והבקשה אושרה. בזכות הרישיון זכתה האישה להמשיך ולחיות לצד ילדיה בישראל.
מתן אזרחות לילדיו של ישראלי שנולדו בחו"ל
ואימם נפטרה- והכנסתם לישראל
במקרה חריג במיוחד ונוגע ללב, עו"ד מיכל לופט הצליחה להסדיר את כניסתם לישראל של שלושה ילדים קטנים שנולדו בחו"ל לאב ישראלי ואם זרה, ואימם נפטרה. לאחר עיכוב של חודשים מצד משרד הפנים עו"ד לופט התערבה ותוך שבוע ימים הביאה לרישום הילדים במרשם האוכלוסין, מתן אזרחות והכנסתם לארץ.
מתן רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 למבקש מקלט במצב בריאותי קשה
בהליך הומניטארי, עו"ד מיכל לופט הצליחה להשיג עבור מבקש מקלט שנמצא במצב בריאותי קשה רישיון ישיבה ארעי בישראל. מדובר באדם שברח מרצח העם בדארפור, סודן, וחי בישראל כבר למעלה מעשר שנים, ללא מעמד מסודר. הרישיון מאפשר ללקוח לקבל ביטוח בריאות מסובסד וכן קצבאות וגמלאות של הביטוח הלאומי המסייעים לו להתמודד עם מחלתו.
הסרת מניעות ביטחונית שהוטלו על תושבים פלסטינים ומנעו את כניסתם לישראל
תושבים פלסטינים רבים, מהגדה המערבית ומרצועת עזה, מבקשים לקבל היתרי כניסה לישראל למשל היתר עבודה, היתר סוחר, היתר ביקור משפחה, היתר ליווי חולה וכו'. רבים מהם מגלים בשלב הגשת הבקשה כי הוטלה עליהם מניעה ביטחונית שמונעת את הוצאת ההיתר. לעו"ד לופט הצלחות רבות בהסרת מניעה ביטחונית והנפקת ההיתרים. בפעמים מסוימות נדרשות עתירות לבית המשפט המחוזי על מנת להסיר את המניעה, ובמקרים כאלו בית המשפט הורה למדינת ישראל לשלם הוצאות משפט לתושב על כך שנאלץ לפנות לבית המשפט.
הנפקת היתר שהייה בגדה המערבית לתושב רצועת עזה שברח מעזה לפני שנים
באופן חריג ומיוחד עו"ד לופט הצליחה לשכנע את מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמנהל האזרחי להנפיק היתר שהייה בגדה המערבית לתושב עזה שברח מהרצועה עם עליית החמאס לשלטון וחי בלית ברירה בחו"ל. בזכות קבלת ההיתר, התושב יכול לשוב למולדתו ברשות הפלסטינית, לחיות בה בכבוד ובביטחון ולהתאחד עם משפחתו המורחבת שחיה בגדה.
הסרת התנגדות המשטרה והשבת היתר שהייה לאישה שנשואה לישראלי
מספר שנים לאחר שקיבלה היתר שהייה על מנת לחיות עם בן זוגה הישראלי וילדיהם הישראלים, משרד הפנים סירב לחדש ללקוחת המשרד את ההיתר בטענה כי יש כנגדה תיק משטרה פתוח. לאחר בירור מהיר מצד עו"ד מיכל לופט, התברר כי התיק נסגר לפני שנים אך עקב מחדל רשלני של משטרת ישראל, פרקליטות המחוז ומשרד הפנים, הדבר לא עודכן. בעקבות הפנייה של עו"ד לופט, המשטרה עדכנה במערכות כי התיק אכן סגור ומשרד הפנים חידש את היתר השהייה של הלקוחה
בעקבות ערר לבית הדין לעררים, משרד הפנים הסכים להעניק רישיון ישיבה ארעי (א/5) למבקש מקלט
עו"ד לופט ייצגה מבקש מקלט מדארפור שבשל גילו היה זכאי לקבל רישיון לישיבה ארעית בישראל (א/5). אולם, משרד הפנים סירב להעניק לו את הרישיון בטענה שבמערכות שלהם הוא רשום כצעיר יותר מהגיל המזכה במעמד. עו"ד לופט הביאה לתיקון הגיל הרשום של הלקוח אך משרד הפנים המשיך בטענה שלא ניתן להעניק בדיעבד רישיונות נוספים. רק לאחר הגשת ערר לבית הדין לעררים הסכים משרד הפנים לחזור בו מעמדתו והעניק ללקוח את הרישיון המיוחל.
בעקבות ערר לבית הדין לעררים, משרד הפנים חזר בו מהחלטתו להפסיק הליך מדורג של ישראלי וזרה
לאחר 10 שנות נישואין ו-7 שנים ברישיון ישיבה, משרד הפנים הודיע לבת זוג זרה של ישראלי כי ההליך בעניינה מופסק בטענה שזוגיותה עם הישראלי אינה כנה. עו"ד מיכל לופט הגישה ערר לבית הדין לעררים נגד ההחלטה ובית הדין הורה למשרד הפנים לחדש את ההליך של בת הזוג ולהשיב לה את רישיונה.
בעקבות עתירות מינהליות, משרד הפנים העניק מחדש רישיונות לישיבה ארעית (א/5) לבני משפחה גדולה המתגוררים בנגב
בני המשפחה מתגוררים בנגב מזה שנים עם רישיונות לישיבה ארעית המתחדשים מדי שנה. יום בהיר אחד, משרד הפנים החליט לעכב ובהמשך לסרב את חידוש הרישיונות. פניותיה של עו"ד מיכל לופט למשרד הפנים לא נענו ורק לאחר הגשת עתירות מנהליות לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, משרד הפנים הסכים להשיב את הרישיונות לבני המשפחה. בחלק מהעתירות נפסקו הוצאות משפט לטובת הלקוחות.
מתן היתרי כניסה לישראל לפלסטינים לצורך ליווי בת זוגם הישראלית ללידה
במספר מקרים עו"ד מיכל לופט הצליחה להביא לכך שהמנהל האזרחי העניק תוך זמן קצר היתר כניסה לישראל לפלסטיני, שבת זוגו הישראלית ילדה בישראל. בזכות ההתערבות המהירה והנחושה של עו"ד לופט, בן הזוג זכה לנכוח בלידה ולהשתתף באירוע המרגש לצד בת זוגו.
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות קיבל את תלונתה של עו"ד לופט וקבע כי אין פסול בהפנייה לכתבי תשובה של המדינה בתיקים אחרים
במסגרת ערר בבית הדין לעררים התנגדה פרקליטה מהלשכה המשפטית של משרד הפנים לכך שעו"ד לופט הפנתה לכתבי תשובה של המדינה מתיקים אחרים, משום שאלו סתרו את עמדת המדינה באותו הערר. לאחר סיום הערר (בהצלחה), עו"ד מיכל לופט הגישה תלונה כנגד הפרקליטה והתלונה נמצאה מוצדקת. בהחלטתו קבע הנציב כי אין כל פסול בהפנייה לכתבי תשובה אחרים של המדינה לצורך תמיכה בטענות העורר, כל עוד לא מדובר בהליכים חסויים.
אישה בת 80 קיבלה מחדש אזרחות ישראלית
הלקוחה נולדה בארץ אך חיה רוב חייה בחו"ל ובשלב מסוים אף בחרה לותר על אזרחותה. בערוב ימיה, ביקשה לשוב ולחיות בישראל אך משרד הפנים עיכב במשך חודשים את בקשתה לקבלת אזרחות ישראלית והיא חיה בישראל כתיירת ללא שום זכויות וביטוח בריאות. לאחר שפנתה למשרד עו"ד מיכל לופט, עו"ד לופט פנתה במהירות למשרד הפנים והמשרד הסיר כל התעקשות ומגבלה והזמין את הלקוחה לקבלת אזרחות ישראלית .
מתן היתר כניסה לישראל לפלסטיני לשם השתתפות בחתונתו שלו
למרבה ההפתעה, המנהל האזרחי סירב להעניק היתר כניסה לישראל לפלסטיני אשר התעתד לקיים בה חתונה עם בת זוג ישראלית. טענת הסירוב הייתה כי אין קריטריון המאפשר לפלסטינים להתחתן בישראל, להבדיל מלהשתתף בחתונה של קרובי משפחה. רק לאחר התערבות עו"ד לופט ואיום בהגשת עתירה דחופה, המנהל האזרחי הנפיק ללקוח את היתר הכניסה והחתונה התקיימה כמתוכנן.
בקשות חופש מידע ששלחה עו"ד לופט סייעו בחשיפת נתונים אודות הנפקת היתרים, ובמסירת מסמכים השייכים ללקוחות המשרד
לכל אדם הזכות לקבל מרשויות המדינה מסמכים ומידע שנשמר לגביו, ובהליכים מנהליים ובתחום ההגירה ומעמד בפרט מדובר במסמכים בעלי ערך רב, כגון פרוטוקולים של ראיונות שנערכו והחלטות שהתקבלו. עו"ד מיכל לופט פעלה במספר רב של תיקים לקבל את כל המידע שנשמר בעניינם של הלקוחות.
תלונה שהגישה עו"ד לופט לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות התקבלה
עו"ד לופט הגישה תלונה כנגד עורכי הדין של המדינה בפרקליטות מחוז דרום על כך שנהגו לכתוב בכתבי התשובה שלהם לבתי המשפט אמירות שגויות ומטעות בקשר לדין המחייב אותם. נציב תלונות הציבור קיבל את התלונה במלואה וקבע שמדובר באמירות שאינן נכונות ושאסור היה לכתוב אותן לבית המשפט. הוא הורה לפרקליטות להימנע מכתיבת הטענות הללו בעתיד.
חידוש היתרי השתלמות בהיי-טק לתושבים פלסטינים שהוקפאו ללא הודעה מוקדמת
בתקופת משבר הקורונה ישראל החליטה באופן מפתיע לאסור על תושבים פלסטינים צעירים שהחזיקו בהיתרי כניסה לצורך התמחות בחברות היי טק ישראליות, להיכנס לישראל. הרשויות לא הודיעו על כך מראש לתושבים ולא הסבירו מדוע הוחלט לאסור את הכניסה, והדבר גרם לנזקים הן לתושבים והן לחברות ההיי-טק. בעקבות פנייה של עו"ד לופט למתאם פעולות הממשלה בשטחים ולמנהל האזרחי, הוסרה ההתנגדות וכל הצעירים יכלו לשוב ולהיכנס לישראל לשם התמחות בחברות ההיי-טק.