לאחר שעו"ד מיכל לופט עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, משרד הביטחון חזר בו מהחלטתו להחרים את הסחורה והורה לשחררה לשטח עזה. משרד הביטחון גם נדרש לשלם 2,500 ש"ח הוצאות לעותרים.
חוק המאבק בטרור שנחקק בשנת 2016 מעניק למשרד הביטחון הישראלי סמכות לתפוס סחורות שהוא חושד שמיועדות לביצוע עבירות טרור או שמיועדות לשימוש ארגוני טרור. לאחר תקופה של תפיסה מנהלית זמנית, התפיסה עלולה להפוך לקבועה והסחורה הופכת לרכוש מדינת ישראל. באמצעות חוק זה, משרד הביטחון תופס מדי שנה עשרות של סחורות שנועדו להיכנס לרצועת עזה, בטענה כי הן מיועדות להגיע לידי ארגוני הטרור שפועלים ברצועה.
במקרה שטיפלה בו עו"ד מיכל לופט, משרד הביטחון תפס משלוח של נייר להדפסה, שהיה בדרכו לרצועת עזה. משרד הביטחון טען כי הנייר היה מיועד להגיע לבית דפוס שמשמש את החמאס ולפיכך מוצדק לתפוס אותו. בסמוך לאחר הוצאת צו התפיסה, ולפני שהייתה לבעלי הסחורה הזדמנות לערער, משרד הביטחון הוציא הודעה לתקשורת שבה הוא הציג את בית הדפוס כבית דפוס "של חמאס", אשר נותן שירותים לזרוע הצבאית של חמאס. הודעה זו פורסמה בערבית, עברית ואנגלית, וגרמה לנזק רב לשמו הטוב של בית הדפוס. באופן לא מפתיע, השגה שהגישו בעלי הסחורה באמצעות עו"ד מיכל לופט, נדחתה על ידי משרד הביטחון.
לאחר דחיית ההשגה עו"ד מיכל לופט הגישה עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד משרד הביטחון. בעתירה נטען כי הנייר הוא ציוד אזרחי, שאינו מיועד לביצוע עבירת טרור חלילה, וכי אסור לתפוס רכוש אם אין חשש מבוסס מהשימוש ברכוש עצמו.
בעקבות הגשת העתירה, משרד הביטחון חזר בו מהחלטתו והחליט לשחרר את כל המשלוח של הנייר לידי בעליו ברצועת עזה. מעבר לכך שהנייר שוחרר, המשרד מחק את צו התפיסה ואת ההתייחסות לבית הדפוס בהודעות לתקשורת שפורסמו באתר המשרד. כמו כן, בית המשפט המחוזי הורה למשרד הביטחון לשלם לעותרים 2,500 ₪ הוצאות.